Lifnei Ivar with a Gentile

May 29, 2015, 12:41 am

≫ Next: Cremation Form For A Jewish Patient

wine

Question: Is a kosher wine store allowed to sell wine to a pastor who says he buys only kosher wine for his religious libation ceremony in his church? Would it be lifnei ivar to sell him the wine since what he's doing may be considered avodah zora? Answer: It would seem this is permissible for a number of reasons. Practicing Christianity for a non Jew is questionable whether this is a violation of Avodah Zarah or not, this may depend on the sect he belongs to. In addition it is not Lifnei Iver as he could obtain the wine in another store as well. Finally, it is doubtful the wine is used as an actual service to a god or rather part of a church ceremony which in itself is not Avoda Zara.

The post Lifnei Ivar with a Gentile appeared first on Tvunah in English.

↧

Cremation Form For A Jewish Patient

May 29, 2015, 12:53 am

≫ Next: Choosing Gender with PGD

≪ Previous: Lifnei Ivar with a Gentile

doctor3

Question: A jewish doctor is the only on call doctor working in a hospice. She is asked to sign a cremation form for a non-observant Jewish patient who has just passed away on the ward. Completing the form is a formality in that it ensures that the necessary documentation is available in the case the process were to take place. In this case the patient had expressed her preference for cremation although this does not guarantee that cremation could take place as other family members could protest against this. Is the Jewish doctor permitted to complete and sign the form as this may risk a possible disciplinary procedure and cause problems with other work colleagues? Many thanks Answer: Being that the form will be filled out either way, and this does not directly facilitate cremation, the form may be filled out by the Jewish doctor.

The post Cremation Form For A Jewish Patient appeared first on Tvunah in English.

↧

Choosing Gender with PGD

May 29, 2015, 12:59 am

≫ Next: Non Observant Employee

≪ Previous: Cremation Form For A Jewish Patient

house

Question: Is there any issur for a couple with four children of one gender using PGD to insure a fifth child of another gender? Answer: While this would be permitted according to the letter of the law, it is something which should be discouraged. All IVF procedures are difficult and tedious and a very great strain on the mother and in this case family. In addition, every IVF involves serious questions of הוצאת זרע לבטלה. So while we permit this to bring children in to the world for someone who is otherwise unable, someone who b"h has the natural ability to bring children in to the world, should leave gender selection up to Hashem. The kiyum of Piya Vrivya according to many Rishonim will occur even with someone with all girls, when they in turn have male children. Even without that, our obligation is to use natural means to bring children in to the world [for someone without fertility problems].

The post Choosing Gender with PGD appeared first on Tvunah in English.

↧

Non Observant Employee

June 4, 2015, 9:27 pm

≫ Next: Hefsek in Birchas Tallis and Tefillin

≪ Previous: Choosing Gender with PGD

food

Question: What is the rules of relying on a non observant joy or non jew at work for kashrus maachalim? and is it different or similar to having a maid or goyim working in a restauraunt? If one can't rely on them how should I explain it so they wont get offended? Answer: Certainly, a non Jew or non observant Jew can't serve as a mashgiach kashrus, for preparation of food purchasing food, etc., see Rambam Hilchos Maachalos Asuros [end of Chapter 11]. However if there are clear rules about keeping a kitchen kosher and observant employees are always in and out, this would be sufficient. If the person is known to be trustworthy and one is certain he would not lie in this regard [and he has nothing to gain from lying], Igros Moshe [Y:D 1:54, 2:43] rules that one may trust him in matters of kashrus [to say he only uses kosher food in the kitchen, that a product was bought from a kosher store etc.].

The post Non Observant Employee appeared first on Tvunah in English.

↧

Hefsek in Birchas Tallis and Tefillin

June 22, 2015, 1:48 pm

≫ Next: Nuvaring and Bedikah

≪ Previous: Non Observant Employee

tallis gadol

Question: Gut Voch May I ask Moreinu`s opinion on the following two questions: 1. The M`B paskens (Siman 8) that if the Talis falls of during davening and then one puts it on again one should make a new Berocho. Other Poskim (incl. R Sh Z sz`l and the Tehilo leDovid are choilek and compare to the Shlo re Tefilin that throughout Tefilloh there is no hessech Hada`as. What is the right approach in the Rov`s opinion? 2. The M`B paskens that if a person takes off his Tefilin to go to the Beis hakisse, when he puts it back on he recites a Berocho as the fact that he cannot wear the Tefillin there. Harav Wosner says the Minhag is to be meikil with regard to Ketanim. Additionally, one may argue that this is toileh in the machlokies acharoinim that contemprary Beis Hakisse`s are not really ossur. What is the Rov`s opinion in this matter (both for ketanim and gedoilim)? Many thanks and Gut Voch Answer: 1. See Shu"t Minchas Asher, Volume 1, Siman 1, Chapter 3, where the Rav rules one should not make a bracha because of safek brachos lehakel. Nevertheless one who does make a bracha has what to rely on. One who has express intent when putting on the tallis that if it falls his bracha only goes on the first wearing, may certainly make a bracha when putting it on for the second time. 2. Our bathrooms do not have the status of a true bais hakisey and as such after ketanim it would be a safek bracha and one would not make another bracha.

The post Hefsek in Birchas Tallis and Tefillin appeared first on Tvunah in English.

↧

Nuvaring and Bedikah

June 22, 2015, 1:53 pm

≫ Next: Bankruptcy

≪ Previous: Hefsek in Birchas Tallis and Tefillin

maran

Question: לכבוד מרן הגאב׳ד שליט׳א The contraceptive Nuvaring must be in place for 7 days before it is effective and therefore it must be inserted no later than nightfall after a hefsek, meaning it will be in place during shiva nekiyim. Should the ring be removed for hefsek tahara? Also, during the shiva nekiyim does it need to be removed for each bedikah or can it just be moved or pushed aside during bedikah as it is quite mobile. The manufacturer states that the Nuvaring can be out of its place for 3 continuous hours before its efficacy is compromised. Many thanks. Answer: The Nuvaring should be removed before the hefsek tahara and all other bedikos as well.

תשובת מורני הרב

אם יכולה אשה להפסיק בטהרה

ולטבול עם התקן ה"נובורינג"

במה שביקש ממני לחוו"ד בענין התקן ה"נובורינג" אם חוצץ לטבילה והאם יש להוציאו ע"מ להפסיק בטהרה ולבדוק ז"נ. ראיתי מה שהאריך בכחא דהתירא ואמינא יישר חיליה.

ואבאר בקצרה את הנלענ"ד בזה.

תחלה יש להבין מהו התקן זה והיכן הוא עומד.

יש לקבוע התקן זה בגובה הנרתיק במקום הקרוי הפורניקס. חלל זה רחב יותר מקדמת הנרתיק וההתקן רפוי לחלוטין. גם אין חשש שההתקן תשתחל כלפי מטה ונמצא מהודק לדפנות הנרתיק כי זה בלתי אפשרי משני טעמים: א. ההתקן נפתח ומתרחב בפורניקס וממילא לא יפול למקום צר ממנו. ב. אם האשה בטעות לא תכניס את ההתקן במקום הנ"ל הראוי לו תרגיש היא כאבים וחוסר נוחות עקב הלחץ של ההתקן על דפנות הנרתיק.

עכ"פ ברור כשמש שהתקן זה משוחרר ורפוי בתוך מקום זה.

ואף שהרמב"ם ס"ל לגבי אשה האוחזת ביד חברתה דאף אם תאחז בה ברפיון גזרינן רפוי אטו מהודק בני"ד ודאי אין להחמיר בזה מתרי ותלת טעמי:

א. בבית הסתרים דלא בעינן ביה אלא שיהא ראוי לביאת מים לא החמירו אף לשיטת הרמב"ם. ועוד דהרי בבית הסתרים הקילו גם בכל מיעוט שאינו מקפיד דאף לכתחלה טובלין בו, כך מפורש להדיא בכל האחרונים שדנו בטבעות השונות שהכניסו לאו"מ כדי לקשור את הרחם שלא יפול וז"פ.

ב. דעת הב"ח (בסימן קצ"ח וכן בתשובות חדשות סימן מ"א) דאף לשיטת הרמב"ם לא חששו ולא גזרו אלא באוחזת ביד חברתה דחיישינן שתאחז בה בחוזקה ע"מ לתומכה שלא תיפול, ומשו"כ גזרו רפוי אטו מהודק. אבל בכל שאר החציצות לא גזרו דאטו ברשיעי עסקינן שלא תקפיד בדיני חציצה. וכך הביא הש"ך (סימן קצ"ח ס"ק ל"ה) מבדק הבית לרא"ה בית ז' שע"ז.

ג. בגולות עליות (פ"ח ממקואות משנה ה') כתב דעד כאן לא גזרו אלא באוחזת ביד חברתה דאף במיעוט הוי חציצה דאורייתא דמקום החציצה חשיב כאילו הוי חוץ למקוה, דאין יד חברתה בטלה לגוף הטובלת, והו"ל כאילו איבר אחד נמצא מחוץ למי המקוה ומשו"כ גזרו, אבל במה שמונח על גופה אף במהודק הוי מיעוט המקפיד ואינו אלא מדרבנן ולא גזרו גזירה לגזירה, עי"ש.

וגם לדבריו אין להחמיר בני"ד.

הרי לן שלשה טעמים ברורים למה אין להחמיר בני"ד, ואין כל חשש משום דיני חציצה.

וכיון דכל מה דבעינן ראוי לביאת מים אינו אלא מדרבנן, כדעת הרמב"ן, הריטב"א והרשב"א בשם י"א (קידושין כ"ה ע"א) וכך נראה דעת רוב הפוסקים כמבואר בשו"ת חת"ס יו"ד סימן קצ"ב, נודע ביהודה קמא יו"ד סימן ס"ד, צמח צדק יו"ד סימן קנ"ט וחזו"א יו"ד סימן צ"ה אות ג', ודאי שיש להקל בזה.

ומלבד כל אלה הרי אין הלכה בזה כדברי הרמב"ם, כמבואר בסימן קצ"ח סעיף כ"ח דלפי השו"ע לא גזרו רפוי אטו מהודק. אמנם מדברי הרמ"א (סימן קצ"ח ס"ד) מבואר דלכתחילה אין לטבול בדבר הרפוי אך אין זה אלא במקפיד משא"כ בני"ד דודאי אינה מקפדת כמבואר לקמן.

וכבר ביארתי לעיל דבני"ד פשוט דהוי רפוי, דכל שאפשר לסובבו בקל הוי רפוי ואינו חוצץ וכמבואר במאירי ריש הלכות מקואות לגבי טבעת על האצבע דכל שנע בקלות ואפשר לסובבו על האצבע אינו חוצץ. וק"ו הדברים מחוטי הצוואר שאינם חוצצין משום שאין אשה חונקת עצמה, הרי דכל שאינו מהודק ממש נחשב רפוי ואינו חוצץ, וק"ו לני"ד. וביותר הקילו בזה בבית הסתרים כנ"ל.

ומשו"כ נראה שאין לדמות התקן זה לכל מיני הטבעות שדנו בהם האחרונים ונקטו דיש בהם חציצה, דכל הני נועדו להחזיק את הרחם במקומו שלא יפול וישתרבב כלפי מטה, ופשוט שכולם כאחד חוברו בחוזקה לרחם ולנרתיק משא"כ בהתקן הנובורינג שכל תכליתו להפריש הורמונים שיש בהם כדי למנוע הריון והוי רפוי לגמרי.

וכבר ידועים דברי הש"ך (קצ"ח ס"ק ל"ב) דבכל הלכה זו דבית הסתרים צריך שיהיה ראוי לביאת מים תלינן לקולא, וכמבואר לעיל דהוי מדרבנן. וכך כתב בזרע אמת (ח"ב סימן פ"ז), עי"ש.

אם אותו מקום הוי בית הסתרים או בלוע

ועוד יש לנטות דכל מקום זה אין בו חציצה כלל ואינו בכלל בית הסתרים. דכבר נחלקו האחרונים אם אותו המקום (הנרתיק) הוי בית הסתרים וצריך בו ראוי לביאת מים או לא.

דעת הנודע ביהודה (קמא סימן ס"ד) הגרעק"א (קמא סימן ס') והחת"ס (יו"ד סימן קצ"ב) דאכן דינו כבית הסתרים וצריך שיהיה ראוי לביאת מים. אך בגולות עליות (קי"ח סק"ז עמוד קיב) כתב דכיון שאין מים נכנסים בו לעולם לא צריך ראוי לביאת מים, ובאותו מקום אין מי המקוה נכנסים כלל, וכ"כ בשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"ב סימן כ') ובשו"ת הרי בשמים (תניינא יו"ד סימן כ"ז) וכך נקט עיקר בשו"ת מהרש"ם (ח"א סימן מ"ו) עי"ש.

ונראה עיקר בהלכה זו כמ"ש בשו"ת אבני נזר (יו"ד סימן רנ"ה אות ב') בשם מרן רבינו יעקב מליסא (בעל הנתיבות) דלמעלה ממקום שהשמש דש לכו"ע אינו חוצץ ולא בעינן ביה ראוי לביאת מים. ובאמת כתבו כן בנובי"ק ובשו"ת חת"ס שם. וכ"כ בשו"ת הרמ"ע מפאנו (סימן ק"י) לגבי מערות האף דלמעלה במקום שלעולם אינו מגולה לכו"ע ל"ב ראוי לביאת מים, וכך נראה גם בני"ד.

אמנם כתב בתוס' הרא"ש בנדה ס"ו ע"ב "מיהו ראוי לביאת מים בעינן כיון דלפעמים נכנס בו מים" ומשמע דאין הדבר תלוי אם מתגלה לפעמים אלא אם נכנסים שם מים. ובאמת תמה אני על האחרונים הנ"ל, דלכאורה פשוט דאכן מים נכנסים לאו"מ והוי כבית הסתרים, וכ"מ מפשטות הסוגיה בנדה מ"ב ע"ב שם אמרו להדיא דאו"מ הוי כביה"ס לענין טומאה, עי"ש.

אך מ"מ נקטו גדולי האחרונים דלמעלה ממקום שהשמש דש הוי כבלוע.

אינה מקפדת

ונראה עוד דבאמת הוי מיעוט שאינו מקפיד, וכבר כתבו רוב האחרונים אף לגבי הטבעות השונות המהודקות בפנים ע"מ למנוע צניחת הרחם דהוי מיעוט שאינו מקפיד, עיין שו"ת זכרון יוסף יו"ד סימן י', ושו"ת חת"ס סימן קצ"ב, ובשו"ת נודע ביהודה תניינא סימן קל"ה דאם הטבעות למעלה ממקום שהשמש דש ודאי הוי אינו מקפיד, עי"ש. וק"ו בני"ד שאין מרגישים כלל בטבעת זו בשעת תשמיש והוי למעלה ממקום שהשמש דש.

ועוד דכיון שמסיבה כלשהי יש למנוע הריון באשה זו הרי הבעל והאשה רוצים להדיא שטבעת זו תהיה במקומה דוקא בשעת תשמיש וכל כה"ג ודאי הוי בכלל אינו מקפיד, כך נראה ברור לענ"ד.

(ובשו"ת נודע ביהודה שם מבואר דמה שצריך שיהיה למעלה ממקום שהשמש דש, אין הקפידא אלא שלא יפריע בתשמיש, ולכן אף אם יהיבנא דאפשר שמקום הנחת התקן הנובורינג אפשר שאינו מעבר למקום שהשמש דש, מ"מ כיון שאינו מורגש ומפריע כלל לתשמיש ברור דלשיטתו הוי אינו מקפיד, עי"ש).

בענין הפסק טהרה ובדיקות ז"נ

אמנם לגבי הפסק טהרה ובדיקת ז"נ יש לעיין. דלגבי טבעת שבאו"מ העשויה למנוע צניחת הרחם כלפי מטה נחלקו גדולי הדורות הנ"ל לגבי שאלה זו.

הזכרון יוסף הקיל ורבים חלקו עליו, עיין סד"ט (קצ"ח כ"ג), פתחי תשובה (קצ"ח ט"ז) ושו"ת הגרעק"א (ח"א ס"י). ודעת רוב האחרונים דאף אם א"א לבדוק כראוי בחו"ס שבכל הצדדים אם בודקים מול פי המקור ולא מוצאים שם דם די בכך.

ולמדנו מדבריהם שזה עיקר מהות הבדיקה לקבוע שלא יצא דם מן המקור, ומה דמהני בדיקת חו"ס אינו אלא כדי לקבוע דכיון שלא נמצא דם בכותלי בית הרחם ודאי לא יצא דם מן המקור. ונראה פשוט לכאורה דאם יש דבר החוצץ בין פי המקור לנרתיק ויש מקום לחשוש דיצא דם מן הרחם ונבלע בדבר זה או נדבק בו, לכאורה לא מהני בדיקת חו"ס.

ומה שהביא מעכ"ת מדברי שו"ת בית יצחק (יו"ד ח"ב סימן כ' אות ח') שהקיל "כיון שהעצם קשה א"א לדם המקור ליכנס ולהתעכב שם" אינו ענין לני"ד, דבאמת הטבעת שהבית יצחק דן בה לא עמדה כנגד פי המקור אלא מצדדיו, וזה כונתו דכיון שהעצם קשה וצמוד לצדדים אי אפשר לדם ליכנס לשם (אך באמת לא נתבררה לי כונתו על בוריה).

וגם מש"כ מעכ"ת דכל שיכולה לבדוק בחו"ס שוב אין כל חשש ומהני לכו"ע אין נראה כלל, דכיון דיש דבר חוצץ מול פי המקור שהדם יכול להספג בו או להידבק עליו לכאורה לא מהני כלל הבדיקה. וכך מבואר בערוך השלחן (סימן קצ"ו סכ"ט) דהטבעת שדיברו בה אינה מעכבת את הדם כיון שאינה כנגד פתח המקור, וכ"כ בשו"ת ישועות מלכו (יו"ד סימן ל"ג) דמה שאמרו שצריך לבדוק בחו"ס בלשון נקיה דיברו אבל עיקר הבדיקה היא כנגד פי המקור.

מ"מ נראה ברור דאם יש דבר כנגד פי המקור יש בזה ריעותא בכל עיקר ההפסק והבדיקות. אך מאידך גיסא נהגו להקל בהתקנים שבתוך הרחם אף שיש חוט ניילון דק שיוצא מן הרחם לתוך הנרתיק, וכ"כ במנחת יצחק (ח"ו סימן פ"ז) דאין לחשוש שמא דם נבלע או נדבק בחוט זה.

ובהתקן זה, הנובורינג, כתב מעכ"ת בשם רופא אחד שאין הדם יכול להיבלע או להידבק בו, אך אני אינני יודע אם אכן בטוח הדבר וכל עוד לא נדע כך בבירור אין בידי להקל בזה, וצריך בזה בדיקה ובירור גמור.

הנני בברכת הדיוט לכת"ר שיזכה תמיד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ולא ניכשל בדבר הלכה, ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה.

בידידות וביקר

אשר וייס

The post Nuvaring and Bedikah appeared first on Tvunah in English.

↧

Bankruptcy

June 29, 2015, 2:27 pm

≫ Next: Forgot to Buy a Train Ticket

≪ Previous: Nuvaring and Bedikah

maran

Question: שאלה למעשה A Jew, who resides in America, who incorporated his business with an LLC, bought close to $50,000 of merchandise from a Jewish-owned business in Eretz Yisrael. This is in addition to several business loans he borrowed from banks, and personal investors, to produce capital for the business. The merchandise did not sell and the Jew finds himself barely making ends meet, trying to find a job to feed his family. At this point, his only recourse to get rid of his debt is to declare his business bankrupt. Is he halachically allowed to do so (based on dina d'malchusa or other factors) and be absolved of his payment to his Jewish vendors? Answer: Based on Dina D'Malchusa and other factors one is permitted to file for bankruptcy on a business venture that fails.

תשובת מורנו הרב

דין פשיטת רגל בהלכה

הנה במשפט העמים לוה שמטה רגלו ואין בידו לשלם את חובותיו יכול לפנות לבית משפט ולבקש שיכריזו עליו כפושט רגל ולהשמיט את חובותיו. אם בית המשפט מתרשם שאכן נהג ונוהג הוא בתום לב ואין כאן כל גניבה ורמייה ובאמת אין בידו לשלם את חובותיו, יוזמנו כל נושיו לבית המשפט וינתן להם פתחון פה להביע את דעתם באשר לבקשת הלוה. הנושים אינם מתבקשים למחול או לותר על חובותיהם, אלא מוזמנים לביהמ"ש שמא יודעים הם על כספים שיש ביד הלוה שמהם יכול הוא לשלם חובותיו והוא מסתיר אותם מידיעת ביהמ"ש, או שמא יכולים הם לשכנע את ביהמ"ש שאין זה לטובתו ולטובת ציבור הנושים שינתן לו מעמד של פושט רגל.

אך אם ביהמ"ש בסוף התהליך מתרשם שאכן לטובת כל הצדדים עדיף להכריז עליו כפושט רגל ולהשמיט את חובותיו, כך יעשו. ואז ימנו כונס נכסים שנוטל לידיו את מעט הנכסים שיש ביד הלוה (בין אם מדובר בחברה או באדם פרטי) ומחלק אותם בין הנושים השונים באופן ראוי ושוויוני וכל שאר החובות בטלים ומבוטלים, והוא נפטר מלשלם אותם.

ההצדקה המשפטית והמוסרית של חוק זה היא ההנחה שתהליך זה לטובת כל הצדדים הוא. דהלא אם תתמוטט יד הלוה בלא"ה לא יוכל לעולם לשלם את חובותיו וגם המעט שאפשר לחלץ ירד לטמיון ולעולם לא יוכל להשתקם ולשלם את חובותיו. אבל אם נבטל את חובותיו ונחלק את מה שיש בידו, אם יחזור וישתקם יהיה לו ענין לפרוע את חובותיו כדי לשקם את שמו ותדמיתו ע"מ לחזור ולפתח את פרנסתו.

והנה שאלת רבים מאבות בתי דין, רבנים ודיינים אם יש תוקף בהלכה לחוק זה, ובפרט לענין גמחי"ם שלקח האדם לפני שפשט את רגלו, האם הוא פטור מלשלם לאחר שבית משפט נותן לו מעמד של פושט רגל.

הנה בשאלה זו דנו גדולי הדור. בשו"ת אגרות משה (חו"מ ח"ב סימן ס"ב), בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סימן קל"ד) ובשו"ת חלקת יעקב (חו"מ סימן ל"ב) נחלקו בהלכה זו. דעת האג"מ שיש בזה דין דינא דמלכותא דינא ובפרט בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה עי"ש. דעת החלק"י שאין כל תוקף בחק פשיטת רגל והנושה לא נפטר מתשלום חובותיו. והמנח"י לא נחית לדון בענין דדמ"ד, וכל דבריו מתייחסים רק לשאלה אם המלוה יכול לטעון דאף שלא מחה בפני ביהמ"ש לא התכוין למחול. בביאור הדברים קיצר המנח"י וכתב רק דהמלוה יכול לטעון דאף שלא מחה בפני בית המשפט אין זה משום שהסכים למחול אלא משום שלא רצה לפגוע בסיכויי הלוה לקבל הכרה במעמדו כפושט רגל, עי"ש. ומשמע מדבריו דזה פשיטא ליה שאין תוקף בהלכה בעצם הכרתו כפושט רגל לפוטרו מתשלום חובותיו. ועוד הביא משו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן ס"ט) שכתב שאין תוקף לחוק זה, והוכיח כן ממש"כ הבית יוסף (בסימן קכ"ח) משו"ת מהרי"ל (סימן ע"ח) והביאו הש"ך (שם סק"ו) דאם יש חוק שכל מי שלא בא תוך הזמן לתבוע נשמט חובו אין זה אלא גזילה בעלמא עי"ש.

אך לדידי צריך לי עיון טובא בהלכה זו, ואבאר.

הנה בכל עיקר גדר זה דדינא דמלכותא שיטת רבינו יונה (בב"ב נ"ד) דלא אמרו כן אלא במה שלטובת המלך אבל לא במה שבין אדם לחבירו. והחזון איש (חו"מ ליקוטים סימן ט"ז) כתב דאין מי שחולק בזה על רבינו יונה והלכה כמותו. אך באמת כבר הביא הרמ"א בדרכי משה (חו"מ סימן שס"ט סקי"ד) את שיטת רבינו יונה וכתב דהמרדכי חולק עליו ופסק כשיטת המרדכי ומשו"כ כתב שם בשו"ע (סעיף ח') דכל שהוא לתועלת בני המדינה יש בו דינא דמלכותא דינא.

ובאמת מצינו במקומות רבים בפסקי הרמ"א דיש גם בענינים שבין אדם לחבירו תוקף לדינא דמלכותא:

א. בסימן קנ"ד (סעיף י"ח) כתב הרמ"א לגבי חזקת חלונות דאזלינן בתר דינא דמלכותא, אף שמדובר בענין שבין איש לשכנו.

ב. בסימן רנ"ט (סעיף ז') כתב הרמ"א דאף דבדיננו המציל מזוטו של ים הרי אלו שלו, כיון דלפי חוק המלכות צריך להחזיר כך הוא הלכתא פסיקתא דדמ"ד.

ג. וכך כתב שוב בסימן שנ"ו (סעיף ז') דלאחר שלפי חוק המלכות אין קנין בגזילה ע"י יאוש ושינוי רשות אף לפי דין תורה לא מהני וצריך להשיב גזילה לבעליה אף לאחר יאוש וש"ר עי"ש.

ד. וכך מצינו שוב בסימן שס"ט (סעיף ח') דכיון שלפי החוק אין רשות למלוה להחליט את המשכון בידו אלא לאחר שנים עשר חודש, כך הוא גם בדיננו. (וכ"ה בסימן ע"ג סעיף י"ד, עי"ש).

הרי לן בדברי הרמ"א בכל מקום דדמ"ד אף במה שבין אדם לחבירו כל שיש במשפטם תיקון לבני המדינה. (אך השו"ע נקט בסימן ס"ח ס"א דרק במה שיש בו ענין למלך אמרינן דדמ"ד).

וכבר תמה החזון איש (חו"מ ליקוטים סימן ט"ז) במה שכתב הש"ך שם (סימן ע"ג ס"ק ל"ט) לחלוק על דברי הרמ"א בעניני משכונות, דכל שהוא נגד דין תורה לא אמרינן בו דינא דמלכותא דינא, הלא בכל מקום שאמרו דדמ"ד הוי נגד דין תורה, דאם אין זה נגד דין תורה, מה צורך יש במה שאמרו דדמ"ד, והלא בדין תורה נדייניה, וע"כ דאמרו דדמ"ד אף במקום שאין דדמ"ד מתיישב עם משפט התורה. וכבר הארכתי במק"א במה שיש לדון בדברי הש"ך בזה (לעיל סימן קכ"ב).

ואי בדידי תליא היה נראה דלא מהני דדמ"ד אלא בעניני מסחר ועסקים שזה לתועלת המדינה, וכלשון הרמ"א (סו"ס שס"ט) שאומרים דד"מ דינא בעניינים שהם לצורך המלכות ולתקנת המדינה, דעושרה של המדינה ורווחת תושביה תלויים בהתפתחות העסקים והמסחר, אבל במה שאינו נוגע למסחר אלא ליחסים ממוניים אישיים אין תוקף לדדמ"ד. וזו הסיבה שאין תוקף לדדמ"ד בענין ירושת הבת או שאר עניני נחלה ועניני ממון שבין איש לאשתו וכדומה דאין זה תועלת למדינה כלל.

ומה שמצינו דיש תוקף לדדמ"ד לגבי השבת גזילה ואבידה כמבואר לעיל, אפשר דאין זה אלא לחומרא, דהיינו לחייב את הגזלן והמוצא בהשבה, דמ"מ אין זה ממון שלהם מעיקרא, ואפשר דגם זה לטובת המדינה למנוע גניבה וגזילה וריב ומדון, ואפשר דבימי קדם היו הרבה פגעי טבע כגון שטפונות, רעידות אדמה וכדו' ומצוי היה המצב של זש"י וכדי למנוע אנדרלמוסיה בוקה ומבולקה היה צורך לתועלת המדינה לחייב להחזיר אבידה מ"מ, וצ"ע בזה.

אך מ"מ נראה לכאורה דגדר זה דדמ"ד לא נאמר אלא בעניני מסחר והשקעות וכדו' שהם עיקר גדול ברווחת המדינה ותושביה כנ"ל. אך מדברי הרמ"א בענין חזקת חלונות חזינן דגם במה שבין אדם לחבירו דינא דמ"ד. והארכתי בזה במק"א.

והנה בכל עיקר חוק פשיטת רגל, המהרש"ם והמנח"י ועוד אחרונים ראו בו גזלנותא דמלכותא ודבר שאין בו כל הצדקה מוסרית. אך לענ"ד אין הדבר כן ואין זה דומה למה שכתב הב"י בסימן קכ"ח. וראשית דבר אומר דחוק שהוא מקובל היום בכל המדינות המתוקנות בעולם בודאי אינה חמסנותא לשמה, וכבר ביארתי בהקדמה לתשובה זו את ההגיון היסודי שמאחורי חוק זה, דכאשר נראה בעליל דאם לא יתנו לאדם אפשרות להשתקם ולפתוח דף חדש בחייו יתמוטטו עסקיו לחלוטין וגם הוא וגם נושיו יצאו נפסדים, החוק פוטר אותו לשלם את חובותיו תוך כדי הגבלות חמורות על התנהלותו וזכויותיו. והגבלות אלו נועדו למנוע מצב שבו יתפתה האדם לדרוש שיכריזו עליו כפושט רגל כדי לקפח את נושיו.

ודמיון רחוק לחוק זה מצינו בתקנת מריש (ב"ק ס"ו ע"ב וגיטין נ"ה ע"א וחו"מ סימן ש"ס סעיף א') דמשום תקנת השבים פטרו את הגזלן מלקעקע את ביתו כדי להשיב גזילה לבעליו. ואף שבתקנה זו חייב הגזלן לשלם לכה"פ את דמי הקורה, מ"מ פטרוהו מלהשיב גזילה לבעליו משום תקנת השבים.

ויתירה מזו מצאנו בב"ק (צ"ד ע"ב ובחו"מ סימן שס"ו ס"א) דבגזלן מפורסם שעיקר הכנסתו מגזילה פטרוהו לגמרי מהשבת גזילה כשישוב בתשובה וגם אם החזיר אין מקבלין ממנו כמבואר שם.

הרי לן דיש שפטרו חז"ל את החייב מלשלם וקיפחו את הזכאים בתשלום, כדי לחלץ את האדם מרדת שחת.

ואף שבדיני גביית חוב לא מצינו אלא דין דמסדרין לבע"ח (בב"מ קי"ד ע"א), ואף בסוגיה זו נחלקו הראשונים להלכה, דדעת ר"ת מובאת בתוס' שם דאין מסדרין אלא גובין ממנו כל דבר, ודעת הגאונים והרמב"ם (הלכות מלוה ולוה פ"א ה"ז) דמסדרין, אבל לא מצינו שפטרו לגמרי את הלוה מלשלם. מ"מ נראה דאין כאן גזלנות בעלמא, כיון שיש צורך, תועלת וגם יסוד מוסרי לחוק זה, וגם בדברי חז"ל מצינו שלפעמים פטרו את החייב וקיפחו את הזכאי כאשר ראו בזה טובה כללית לשני הצדדים, וכך גם בני"ד.

ומשו"כ נראה דאין זה דומה למש"כ הב"י בסימן קכ"ח, דשם מדובר בתקנה שרירותית שלא היתה מושתתת על המוסר והצורך, אלא על הסדר והתועלת, ודו"ק כי קצרתי.

ומשו"כ נראה דיש להחיל בענין זה את הכלל הגדול שקבעו חז"ל "דינא דמלכותא דינא".

ויש עוד לדון כאן בתוקף המנהג. דגם בדיני ממונות אזלינן בתר מנהג וכמבואר בב"מ (פ"ג ע"א) בענינים שבין בעלי הבית והפועלים הכל כמנהג המדינה וכ"ה בחו"מ סימן של"א, עי"ש. הרי שבעניני הממון שבין אדם לחבירו אזלינן בתר המנהג. ונראה פשוט דלא בדיני שכירות פועלים בלבד אלא בכל ההסכמים שבין אדם לחבירו, דהלא כך למדנו גם בכתובות (ס"ו ע"ב) בעניני הממון שבין איש לאשתו, ועוד דבשו"ת רבינו אליהו מזרחי סימן ט"ז ובשו"ת הרשב"א (ח"ב סימן רס"ח) מבואר דתוקף המנהג בממונות הוא משום דמסתמא על מנת כן נשתתפו, וא"כ כך הם הדברים גם במלוה ולוה.

אך לכאורה יש להעיר אם יש דין מנהג במה שאיננו תדיר אלא לעתים רחוקות, וכבר כתב הרמ"א בחו"מ (סימן של"א ס"א) "ואינו קרוי מנהג אלא דבר השכיח ונעשה הרבה פעמים, אבל דבר שאינו נעשה אלא פעם אחת או שני פעמים אינו קרוי מנהג".

אמנם בהגהות הגרעק"א שם הביא דברי אורח מישור (מהדו"ב על ד"מ יו"ד סי' א') דאם מנהג ותיקון הוא יש בו תוקף אף אם אינו נוהג תדיר אלא לעתים רחוקות, ואפילו "פעם אחת ביובל". ויסוד דבריו עפ"י דברי המרדכי בב"מ סימן שס"ו שכתב "הא למדת" שאין מנהג חשוב אלא א"כ הנהיגוהו ותיקים וחכמי הדור. ומקור הדברים באור זרוע לב"מ סימן ר"פ עי"ש. ונתקשו רבים בדבריו דאטו אין תוקף למנהג אלא א"כ תיקנוהו ותיקין, הלא מנהגים רבים יש שמנהג העולם הם ולא נודע כלל מה שורשם ולא עפ"י ותיקין תוקנו. ונראה שדעת הגרעק"א דמנהג גמור הנוהג תדיר יש בו תוקף בכל ענין אבל כאשר מדובר במנהג שאינו שכיח ומצוי כ"כ אין בו תוקף אא"כ מנהג ותיקין הוא עי"ש.

אך בני"ד ברור שאין לדון בו מנהג ותיקין וא"כ יש לפקפק אם יש ליתן תוקף לפשיטת רגל מצד תוקף המנהג.

אמנם לכאורה יש לדון לענ"ד בכל ענין לפי ענינו ומהותו, ואין דין מנהג הפועלים להשכים ולהעריב, כדין פשיטת רגל שמצד עצם מהותה אינה אלא כשמטה רגלו של מי ליפול. אך מ"מ כל שהוא דבר מקובל מעת לעת לפי ענינו יש בו תוקף המנהג, וצ"ע.

ועוד נראה דבתקופתנו שכל העולם כולו ככפר קטן הוא ואדם יודע מה שקורה מקצה העולם ועד קצהו, הוי כל דבר הקבוע בחוק כדבר השכיח דאף אם אין פשיטת רגל שכיחה בכל קהילה ובכל כפר קטן בודאי דבזמנינו הוי כדבר השכיח בכל יום, וז"פ.

אמנם לגופו של דבר נראה לכאורה שאין לדון בני"ד מצד המנהג מאחר שבאמת נחלקו גדולי ישראל בכל תוקף ענין זה כמבואר, ומאן מפיס אם אכן יש בזה מנהג מקובל בין שלומי אמוני ישראל, ודו"ק בכ"ז כי קצרתי.

(והנה מנהג גרוע אין הולכין אחריו כמבואר במרדכי שם וכשיטת ר"ת בריש ב"ב. ולא נתבאר היטב בדברי הראשונים מה גדר מנהג גרוע, ועיין בשו"ת הריב"ש סימן תע"ז דדבר שאין בו טעם וסברא ואינו בנוי על קו היושר הוי מנהג גרוע אף שאין בו שמץ איסור עי"ש. ומ"מ נראה בני"ד דלא הוי בכלל מנהג גרוע וכפי שביארתי לעיל).

ויש עוד לדון בכל ענין זה לפי מה שהביא הגרעק"א (בחו"מ סימן י"ב סי"ג) וכ"ה בפתחי תשובה (שם ס"ק י"ט) בשם משאת משה (סימן ס"ב) שהביא את תשובת מהרש"ך (ח"ב סימן קי"ג) בלוה שבא לידי הסדר פשרה עם רוב נושיו שכופים גם את המיעוט להסכים לפשרה זו מאחר וכך הוא המנהג, והשתיתו הלכה זו על דין סיטומתא דמהני מצד המנהג כמבואר בב"מ (דף ע"ד ע"א), עי"ש.

והרי גם שם נראה ברור דאין זה ענין שכיח ומצוי בכל יום ואעפ"כ כופין את המלוה משום כח המנהג.

ובאמת נראה גם מצד מהות הענין דיש דמיון בין הלכה זו ובין ענין פשיטת רגל, ואף שבפשיטת רגל אין צריך להסכמת הנושים מ"מ גם בנידון דהמשאת משה כופין על המלוה להתפשר על זכותו כדי להשלים את הסדר החובות כדי לחלץ את הלוה מחובותיו, וגם בפשיטת רגל משתדל ביהמ"ש להגיע לידי הסדר עם רוב הנושים. סו"ד יש לדון גם מתוך דברי אחרונים אלה לתת תוקף לענין פשיטת רגל בזמנינו.

ומ"מ נראה דאין הלוה פטור מתשלום הלואות אישיות וגמחי"ם, דכל תוקף פשיטת הרגל אינו אלא לגבי השקעות והלואות מסחריות שבהם מסתבר לומר דאדעתא דהכי סבר וקיבל והמשקיע כסף בעסק לוקח סיכון שמא בעל העסק יפשוט את רגלו, וגם החוק מסתמא מכוון בעיקר להלוואות עסקיות, אך לגבי הלוואות אישיות שהן מיסודות גמילות החסדים נראה שאין הלוה נפטר ממצות פריעת בע"ח ע"י פשיטת רגל.

כ"ז נראה נכון לענ"ד, והקב"ה יצילנו משגיאות.

The post Bankruptcy appeared first on Tvunah in English.

↧

Forgot to Buy a Train Ticket

June 30, 2015, 11:03 pm

≫ Next: Chuppah in Conservative Temple

≪ Previous: Bankruptcy

money2

Question: Sholom uVrocha, If one forgot to buy a train ticket while going on the train in chutz laaretz and only remembered about it after he left the train, is there chiyuv to buy a ticket and to trow it away or since it wasn't done intentionally and the chiyuv to pay to the company is begeder chashovas aveda to a goi there ist no chiyuv to buy a ticket postfactum. Many thanks Kol tuv Answer: Taking a train ride is a service that costs money, this money needs to be paid before and if not after the ride. So the responsibility to pay would go beyond hashavas aveida, and would be a question of gezel akum. Nevertheless, there is reason to argue one may not have to pay. Generally when one owes money, forgets to pay or something of the like, he can approach the store owner and make a payment. In large companies such as a train system, the only method of collecting payment they have is selling tickets. If one wanted to pay for his ride afterwards and approached the offices of the company, they would likely have no way to process such a payment. It could be one is not responsible to buy a ticket and throw it away, as once he bought the ticket, it doesn't cost the company anything extra if he uses the ticket. As such it could be argued there is no gain in buying a ticket to discard it. If in fact one has no recourse to repay his debt he would be exempt. Perhaps however there is in fact merit to buying a ticket to give the company the revenue, and not using the ticket. Being this is a matter of doubt if one could easily buy a ticket, that would be commendable.

The post Forgot to Buy a Train Ticket appeared first on Tvunah in English.

↧

Chuppah in Conservative Temple

June 30, 2015, 11:26 pm

≫ Next: טעות עכו”ם

≪ Previous: Forgot to Buy a Train Ticket

hupa1

Question: I was asked to be m'sader kiddushin at an upcoming wedding. The parents of both the choson and the kallah are not Orthodox, rather staunchly Conservative. The mother of the bride chose the place for the wedding - a Conservative Temple (where the chuppah is held in the sanctuary). The choson and kallah do not want to disrupt sholom bayis with their folks if it is at all possible to have it there (although the choson is uncomfortable with it.) Is it halachically forbidden to have a chuppah (which is done k'das u'k'din) in the sanctuary of a Conservative Temple? Answer: There is no halachic prohibition to have a chupah in such a Temple. The concern would be Chilul Hashem and condoning Conservative practice. If it clear that this is a technical issue to keep the peace in the family but there is no condoning or hint of conservative practice, there would be room for leniency. There is also the issue of a Rav and public figure performing a wedding there. It must be determined that this will not be interpreted as condoning their beliefs or of any religious cooperation on any level

The post Chuppah in Conservative Temple appeared first on Tvunah in English.

↧

טעות עכו”ם

July 5, 2015, 11:13 pm

≫ Next: Attending a consevative wedding of a student

≪ Previous: Chuppah in Conservative Temple

money2

Question: A non-Jewish lawyer gave a Jewish lawyer a retainer of $350 to be an expert witness on a case. The case subsequently closed without the Jew having to be a witness at all. The non-Jewish lawyer has not requested his retainer back, presumably because he forgot. Does the Jewish lawyer have to return the money? Is he allowed to return the money? אולי נחשב הקפעת הלוותו ואין צריך להחזיר המעות, אך אולי נחשב גם כהשבת אבידה ולפ"ז אסור להחזיר אם לא היכא שיש קידוש השם Answer: The money may certainly be returned. This is not considered a loan rather payment for a service which was never delivered. This still falls under the category of טעות עכו"ם and as such there is no חיוב to return the money. However being that it would be a kiddush Hashem this would be a commendable practice.

The post טעות עכו”ם appeared first on Tvunah in English.

↧

Attending a consevative wedding of a student

August 2, 2015, 11:28 am

≫ Next: Adding Table Leaves on Shabbat

≪ Previous: טעות עכו”ם

hupa1

Question: Dear Rav, My wife and I are in Kiruv. My wife also teaches kallahs. A few months ago my wife got a phone call about a girl completely not religious and unaffiliated who got engaged. Her friend encouraged her to do Kallah classes with my wife. My wife began teaching her via phone and skype. They have become very close. This kallah is getting married by a consevative Rabbi. My wife told her she would be able to attend the ceremony. The girl was extremely hurt. My wife is her only window into the orthodox world. My wife feels she may resent orthodoxy and may be completely turned off. Is My wife (and me allowed to attend a wedding officiated by a conservative Rabbi? I am asking about the actual ceremony/kiddushin and the rest of the wedding? Here where my wife is this girls only connection to Torah is there more leniency? Thank You Answer: There is no prohibition to actually attending such a marriage. Generally, we don't do it as it may be a kind of condoning and approval of conservative Judaism. That being so, when the benefits are so great, as to keep a kesher, keep her connected to the Torah world, and perhaps one day be mekarev them to Shmiras Hamitzvos, attendance would be permitted. This is especially true here where your presence may make the difference in terms of Taharas Hamishpacha.

The post Attending a consevative wedding of a student appeared first on Tvunah in English.

↧

Adding Table Leaves on Shabbat

August 16, 2015, 10:56 pm

≫ Next: Minhagim of ellul-signing off emails

≪ Previous: Attending a consevative wedding of a student

shabbat1

Question: According to Maran Shlita is one permitted to add leaves to a table on shabbat? Can we compare the addition of table leaves to the same case in the gemara (shabbat 47a) of the plasterer's brush? Many thanks Answer: Yes, it may be added. This is more similar to the plasterer's brush than to the traveler's bed which is prohibited. Here as with the brush this is part of the use of the table, to make it bigger and smaller. The bed was taken apart and put out of use for mobility and then rebuilt.

The post Adding Table Leaves on Shabbat appeared first on Tvunah in English.

↧

Minhagim of ellul-signing off emails

August 16, 2015, 11:04 pm

≫ Next: Mincha / Mariv

≪ Previous: Adding Table Leaves on Shabbat

shofar

Question: לכבוד מרן שליט׳א Does the minhag of signing letters off with כתיבה וחתימה טובה during the month of ellul apply to emails as well? Many thanks Answer: Presumably it would, as after all this is the modern form of letter sending, and there is no reson to believe it is only standard mail. However it would depend on the nature of the email. When one is writing a formal email similar to a letter it would apply. Small communications more like texting, are more like a quick phone call or conversation to which this minhag does not apply.

The post Minhagim of ellul-signing off emails appeared first on Tvunah in English.

↧

Mincha / Mariv

August 17, 2015, 3:51 am

≫ Next: Misasseik

≪ Previous: Minhagim of ellul-signing off emails

siddur

Question: Sholom, In a community where there is only one Tefillah of Mincha followed by Maariv and a person is late and misses Mincha. The question is based that there is no Shkia issue and also that the Shmone Essre of Mincha and Mariv are the same (i.e. no Rosh Chodesh etc.) What is the right approach: 1. Daven Mincha Shmone Essre with the Zibbur`s Mariv Shmone Essre and then Maariv on his own. 2. Daven Mariv with the Zibbur and then add another Shmone Essre which will be without a Minyan. Many thanks and kol tuv Answer: One should daven Minchah, he may do so along with the tzibbur's maariv. Afterwards he should daven maariv on his own. Davening with the Tzibbur is not a reason to lchatchila skip Mincha and be forced to daven Tashlumin.

The post Mincha / Mariv appeared first on Tvunah in English.

↧

Misasseik

August 17, 2015, 4:42 am

≫ Next: kashering stove and oven

≪ Previous: Mincha / Mariv

dinim-shonim

Question: Sholom A question which has halocho lemaysse implications: The acharoinim argue about the concept of misasseik. R Akiva Eiger`s opinion on the one side who holds its merely a p`tur in korbon whilst many others argue and hold the action is not misyaches to the person at all "vehu ke`maasse koif" If a person walks out of a reshus hayochid and realises that he has an item in his pocket, the halocho is (based on the dogul mervovoh) to return to one`s original starting point if possible at all. Surely, this akirah and hotzo`oh was an act of missasseik. If so, then, it would not be right to return to the reshus hayochid as therby he would do a masse of hotzo`oh. What is the Rov opinion on this. Similarly, a similar question could be asked if one lives in a place where there is a valid "Eruv". If it becomes possul over Shabbos (unbeknown to the community) and people carry relying on the Eruv, surely one could argue they are all considered misasseik. Why, then, does the MB siman 276 s`k 24 call it a "mich`shol" and - more importantly - why is he mattir amirah lenochri to fix the eruv? I would be very interested in the Rov`s opinion in all this. Please apologise the length of the question. Many thanks. Answer: Walking out into a Rshus Hayachid with something accidently left in one's pocket is not classified as a misaseik, rather as a shogeg. This was n unintentional act of Hotzaah. He is somewhat responsible for his actions as he should have checked his pockets. Misaseik refers to someone doing something on purpose, thinking this act is permisible. Such as pulling a vegetable from the ground thinking it is already detached, and it turns out to be attached. Carrying outside in a place where one think there is an eruv, may be misaseik. This is the opinion of Rav Shlomo Zaman Auerbach, brought in Shmirs Shabbos Khilchisa , CHapter 17,footnote 139. This premise is however arguable as the carrying is not really based on mistaken perception, but rather on a lack of knowledge of an obvious occurrence [the eruv being down]. Even if it is misaseik, many hold this is still maseh aveirah. But even if it is not, it is still clearly a michshol. The Rav's example of this is someone who was told they must eat on Yom Kippur to save their life. It turns out to be a mistake. Should we say, let them keep eating as they are performing a mitzvah of Vchai Bahem, or at least they are misaseik. Certainly not. While misaseik might not be a punishable act, doing something which by it's nature is an aveirah in the Torah is always considered a michshol. For that we are required to stop it with whatever means we have.

The post Misasseik appeared first on Tvunah in English.

↧

kashering stove and oven

August 17, 2015, 10:24 pm

≫ Next: Tzitzis when exercising

≪ Previous: Misasseik

oven

Question: Someone said one can kasher a stove by putting on the fires for ten minutes,other say less, is that true? My father zl would blow torch it . he also said one can use a non-kosher stove or oven if the food is double or triple wrapped. is that true? thank you for your help Answer: Yes, metal stove top grates can be burnt out with the fire of the stove. A blech should be put on the stove and all the fires should be lit for about 10 minutes. This is sufficient for libun kal, see Mishna Brura 451:34 that for a stove top libun kal is enough, as the food doesn't directly touch the stove top, only the pot. Food which is double wrapped may be cooked in a non kosher oven. The pan should also not be placed n the non kosher grates, so if the wrapping is not on the bottom as well, the pan should be placed on a piece of tin foil.

The post kashering stove and oven appeared first on Tvunah in English.

↧

Tzitzis when exercising

August 19, 2015, 10:48 pm

≫ Next: Excercising before davening

≪ Previous: kashering stove and oven

maran

Question: Shalom alecha Rav, Moreinu haRav has written about soldiers removing their tallis katan during compulsory training exercises. I am wondering about voluntary exercise, such as jogging or biking, in which a person works up a considerable sweat. Is it permissible to remove one's tallis katan before exercising? Answer: Yes, if the tzitzis are causing extreme dicomfort one may remove them for exercise. The concern is only when one remove's them without good reaso, which is perceived as belittling the mitzvah.

תשובת מורנו הרב

חייל המתאמן אימונים קשים ועליו לרוץ כמה קילומטרים בחום היום כאשר מטען כבד על גבו, ושאלתו בפיו האם מותר לו לפשוט את הציצית באות השעה, כיון שלדבריו כל תוספת לבוש מכבידה עליו מאוד.

ונחזה אנן.

הנה כבר כתב הטור (בסימן כ"ד) דאעפ"י שאין האדם מצווה ללבוש ד' כנפות כדי להטיל ציצית בכנפי הכסות וכל עוד לא לבש ד' כנפות אינו מחוייב בציצית, מ"מ ראוי ונכון שיהיה כל אדם זהיר וזריז לקיים מצות ציצית וילבש טלית קטן מצוייצת, כיון שעיקר מצוה זו בזכירת כל המצוות כולן, וכ"כ השו"ע (שם ס"א).

ועוד מבואר במנחות (מ"א ע"א) דבעידנא דריתחא ענשינן אביטול מצות ציצית, ובמק"א דנתי אם כלל זה נאמר רק במצות ציצית משום חשיבותה וכדברי הטור הנ"ל, או שמא כלל הוא בכל מצוות עשה התלויות במעשה הרשויות (המכונות מצוות קיומיות) דאף שהנמנע מלהתחייב בהן אין עבירה בידו ואין בהימנעותו ביטול מצות עשה, מ"מ ראוי לאדם לחבב את המצוות ולרדוף אחריהן, וכמ"ש חכם לב יקח מצוות (משלי י' ט'), וכך אמרו באבות (פ"ד מ"ב) הוי רץ לדבר מצוה ובורח מן העבירה, וכל שלא עשה כן נענש בעידנא דריתחא.

ואעפ"כ נראה דבמקום צער וטורח אין בזה קפידא ואינו נענש אף לא בעידנא דריתחא. דכבר כתבו התוס' בערכין (ב' ע"ב ד"ה הכל חייבין בציצית) דאין זה אלא כאשר נהגו כו"ע ללבוש ציצית ומשו"כ "איכא עונש למי שמשנה אותו להיפטר", משא"כ בזמה"ז כאשר רוב הבגדים אין בהן ד"כ.

ומבואר מדבריהם דאין העונש אלא משום שנראה כמזלזל במצוה כנגד המנהג המקובל, ולפי"ז מסתבר דכאשר אינו נמנע מלבישת הציצית אלא במצב קיצוני שיש בו צער מופלג וקושי גדול אין קפידא.

אך אף אם יש טעם דבכה"ג לא אמרו דענשינן אעשה, עדיין יש לטעון דאין להמנע מציצית משום דברי הטור שיש לכל אדם להיות זהיר וזריז במצוה נשגבה זו.

ועדיין נראה דאף דברי הטור הרי אינם אלא מדת חסידות והנהגה ראויה, אבל לא חיוב מעיקר הדין, בא וראה את לשון הרמב"ם (פ"ג מהל' ציצית הלכה י"א) שכבר הקדים את הטור בעיקר דבריו, וז"ל:

"אע"פ שאין אדם מחוייב לקנות לו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחוייבת בציצית כדי שיקיים מצוה זו".

הרי לן דאין ראוי לחסיד להשתמט ממצוה זו, ולמדנו מדבריו דמדת חסידות היא, ולפיכך נראה דכאשר מדובר בצער ובסבל ובענין מקרי, אבל אין כאן זלזול במצוה חביבה וחשובה זו אין בכך קפידא.

והנה מבואר בשו"ע (או"ח קכ"ח סעיף ד') דכהנים שאינם רוצים לעלות לדוכן צריכים לצאת לפני רצה, ובמשנ"ב שם (ס"ק י"ב) הביא את דברי הרא"ש דמיירי בכהן שהוא חלש אבל בחנם אין לבטל מצוה זו אף אם יצא לפני רצה ובבה"ל (שם ד"ה או אם) דאיסור עפ"י דברי הגמ' בקידושין (ל"ג ע"א) יכול יעצום עיניו ת"ל ויראת מאלקיך", הרי דאסור לאדם לעשות טצדקי כדי להיפטר ממצות עשה, עי"ש.

אך מ"מ חזינן דאם חלש הוא מותר דאין איסור אלא בפוטר עצמו מתוך זלזול במצוה ללא סיבה ראויה. וכך נראה גם בני"ד דאם מחמת סבל וצער פושט הוא את הציצית אין בזה קפידא.

אמנם נראה פשוט דמדת חסידות יש בכל ענין ואופן ולפום צערא אגרא, ועיין בציץ אליעזר (חלק י"ד סימן מ"ט, וע"ע מש"כ בח"ח סימן ד') שהביא ממהר"י אלגאזי שדחה את מנהגם של אלה שפושטים את הציצית בימים החמים, מ"מ בני"ד דמדובר במצב קיצוני של מאמץ ולא בימים חמים גרידא נראה דהמקיל לא הפסיד.

The post Tzitzis when exercising appeared first on Tvunah in English.

↧

Excercising before davening

August 20, 2015, 4:24 am

≫ Next: tefillin retzuot

≪ Previous: Tzitzis when exercising

siddur

Question: Is it mutar for a person to exercise before davening if the purpose of the workout is for mental reasons (less stress, get himself awake, full healthy, etc.)? Answer: Yes, if it gets him into a better state of mind and body, this is considered for the sake of davening and is permitted.

מקורות וביאורים

בסימן פט סעיף ד מבואר דכל שצריך לאכול ולשתות לפני תפילה מחמת רפואה או שאי אפשר להתפלל עם כוונה אלא אם אוכל ושותה מותר לו לאכול. וא"כ הוא הדין שאר צרכי גופו שהם לתועלת התפילה לעורר אותו וליישב דעתו עליו. ועי' שו"ת רבבות אפרים ה - לט שמתיר התעמלות לפני תפילה למי שאין לו פנאי באר היום דהוי כצרכי רפואה שמותר. ועוד יש לדון בזה להתירא משום אם יש לו זמן קבוע להתפלל ועדיין לא הגיע זמן תפילה זו יש אומרים שאין עליו איסור לעסיק בשאר דברים. וגם טוב להגיד ברכות השחר לפני כן, עיין שם בסעיף ג' שמביא הרמא דעת התרומת הדשן שגם על ידי מקצת ברכות מותר לו לעסוק בצרכיו.

The post Excercising before davening appeared first on Tvunah in English.

↧

tefillin retzuot

August 20, 2015, 4:33 am

≫ Next: Loshon hora to prevent someone sinning

≪ Previous: Excercising before davening

diney-yom-yom

Question: shalom. there has been some publicity here in london recently about retzuot for tefillin where the black "paint" peels off like a layer of plastic. what is the rav's view on such retzuot and do they need to be replaced? Answer: Paint peeling off may not invalidate the teffilin, There is a machlokes between the Noda Beyhuda and Chaye Adam with regards to thick paint that is peelable from the tefillin. However in the past year the market has been flooded with pasul retzuos. They were never painted, rather a plastic was glued on. More than that these retzuos have no hashgacha on the ibud of the skins and even of the source of the leather. These issues an certainly invalidate the retzuos according to all opinions. One who has concern for his retzuos should have them checked by someone familiar with retzuos, and one who has these retzuos should have them switched immediately.

The post tefillin retzuot appeared first on Tvunah in English.

↧

Loshon hora to prevent someone sinning

August 23, 2015, 8:38 pm

≫ Next: Shehecheyanu for Leidas Bas

≪ Previous: tefillin retzuot

hupa1

Question: I received the following question from a doctor: Dear Rabbi, One of my patients is a Jewish man from the area who went on a dating service and made contact with a woman who was not Jewish. It turns out that this Gentile lady is also a patient of mine. In their conversation she learned that I was familiar with this particular Jewish man and she is asking me whether he is nice and kind. Am I permitted to lie and say that he is a terrible person and that she should avoid him at all cost...Lashon Hara Answer: If it would be clear that by lying and slandering this person it would in fact save him from this sin, this would override the prohibition of loshon hara. However, for a number of reasons this would not seem to be the case. Perhaps she will report back to the man and this will lead to a chilul Hashem and not separate the two. Even if the two separate he will likely find another non Jewish woman. Being that it is very likely there will be no gain, the doctor should not lie. He can answer honestly, and if possible mention that by Jewish law this is prohibited behavior.

The post Loshon hora to prevent someone sinning appeared first on Tvunah in English.

↧